⁨ אולי היום יקרה נס.היום קמתי ממש עצובה והתקווה שתמיד תמיד רוקדת לי בלב לרגע נעצרה. הלב שלי שתמיד רווי תקווה ואמונה התרוקן. ואז ראיתי את הגרפיטי היפה הזה פה ביפו תל אביב . אני לא מצליחה להביע הרבה בימים האחרונים .ואני כועסת על אנשים שאהבתי ואהבו אותישצופים בפוסטים שלי למשל כמו אלו בהם מנופפים דגלי אירן וישראל לשלום ולא מבינים אותי. אותנו. אנחנו - האנשים משני העמים רוצים שלום ואוהבים. המחאות הן מחאות נגד המלחמה הזאת ונגד מלחמות בכלל. איך עוד אפשר להסביר את זה? וכמה קשה להפגע ולהתאכזב מאנשים שלא מבינים את כולנו ? מכל צידי המלחמה… אני מתגעגעת לעיניים הטובות שלכם, הקהל המתוק שלי באירופה.כל פעם שסיפרתי על אירן וישראל והנפתי את הדגל קראתם לשלום. ואהבנו כל כך אל תוך המוסיקה. אני מתגעגעת לחיים שהיו אבל יותר מחכה בציפייה לחיים הבאים עלינו לטובה. אחרי הכל,החושך הזה יעלם והלוואי ונקום אפילו מחר לאור חדש של חופש .בא נחזיק חזק יחד עד יעבור זעם. במחשבות טובות. אנחנו חייבים את זה יחד אלו זמנים היסטוריים ויש לנו כח להשפיע דרך הרשתות החברתיות. כתבו משהו טוב תעלו תמונה יפה. תרקדו. תשמרו על עצמכם. אני אוהבת אתכם וממלאת את הלב שוב בתקווה. עד מחר …🤍⁩ translation/ first comment